מאת עו"ד מתן לחמנוביץ'
המלה "רטרואקטיביות" נאמרת לאחרונה על כל במה אפשרית, בהקשר של חוק ההסדרה המפורסם כאשר הדיון נסוב סביב השאלה, האם הוא יכול לחול אחורה על פסק דין של בית המשפט העליון.
גם בתחום שלנו מונח זה "מככב" ולא פעם בפגישות עם הלקוחות, אני נתקל בשאלת החיובים הרטרואקטיביים שרשויות דורשות במפתיע, בעקבות סקר נכסים שהן יזמו.
האם מותר לרשות המקומית לדרוש זאת? כמה שנים אחורה היא יכולה לחייב? והשאלה השכיחה מכולן: האם הרשות המקומית נוהגת כך במצב הפוך ומחזירה כסף רטרואקטיבית? החוק בשאלות אלו שותק.
מדובר בשאלה שהתשובה עליה מורכבת. הרשות המקומית, שהיא גוף שלטוני, צריכה לנהוג באופן שווה מול כל הנישומים. אין לרשות המקומית סמכות להפלות בין נישומים. והתנהלות הרשויות המקומיות מראה שהן אכן נוהגות לדרוש ארנונה רטרואקטיבית. אבל כאשר נישום מגיע לפתחם ודורש החזר רטרואקטיבי, הן סוגרות בפניו את הדלת בנימוקים שונים ומשונים כדוגמת "תקציב הרשות יפגע", "איחור במועדים" ועוד שאר טענות.
נושא זה של התנהלות לא שוויונית – כאשר ידה של העירייה קלה על ההדק בכל הנוגע לגביית ארנונה מהנישום, אך מתנהגת הפוך כשמדובר בכספי הנישום – הגיע לבית המשפט העליון פעמים רבות.
בית המשפט העליון קבע מספר פעמים, שרק לעיתים נדירות ובהתקיים נסיבות מיוחדות, תוכל העירייה לבקש חיובי ארנונה רטרואקטיבית. כלשונו של בית המשפט העליון ושל השופטת שטרסברג כהן בפרשת עילבון (ע"א 975/97):
"ידו של בית המשפט 'תהא קפוצה במתן אפשרות לתקן שומת ארנונה באופן רטרואקטיבי".
וכן השופט אנגלרד בע"א 4452/00:
"לדעתי, ככלל, רק במקרים מיוחדים יש הצדקה לערוך שינוי רטרואקטיבי של חיוב ארנונה. מן הראוי ששומת הארנונה תהיה קבועה ויציבה בהקדם האפשרי".
הרציונל בפני בתי המשפט היה שעומד לנישום אינטרס ההסתמכות, אינטרס שבו הוא הסתמך על כך שהוא שילם את מה שדרשה ממנו העירייה בעבר, כלכל את צעדיו והוא לא חשוף מצד העירייה לדרישה נוספת מעבר למה שנדרש ושילם. למרות הרציונל הנ"ל, במקרים שבהם הנישום הסתיר עובדות מהעירייה, או במקרים שבהם היה קיים פער עצום שהתגלה בשטח הנכס, התיר בית המשפט חיוב רטרואקטיבי ואינטרס ההסתמכות נדחה.
לעומת זאת, כאשר מדובר על המקרה ההפוך בו העירייה צריכה להחזיר לנישום, בתי המשפט חזרו השכם והערב על עניין סופיות השומה, פגיעה בתקציב העירייה וכו'. כלומר, מרגע שחלף המועד הקבוע בחוק לערער על השומה, הרי שהשומה הפכה חלוטה ולא ניתן לערער עליה.
אז איך בכל זאת ניתן לערער רטרואקטיבית?
ישנם מקרים שאנו מגישים עבור לקוחותינו תביעה להשבה של תשלומי יתר עד 7 שנים אחורה. זאת בהתאם לעובדות הרלוונטיות לכל מקרה ומקרה.
פסיקת בתי המשפט אינה חד משמעית ותלויה כאמור בנסיבותיו של כל מקרה לגופו. דוגמה לכך בתביעה שהגיש עסק לייצור ועיצוב שמלות, שחויב לאורך השנים ע"י העירייה בתעריף ובסיווג גבוה ממה שהיה אמור. בית העסק אמנם שילם ללא מחאה, אך כיוון שהיה מדובר בחיובים מוטעים, קבע בית המשפט כי בית העסק זכאי להשבת הכספים ששילם לאורך השנים.
ניתן לראות שבדיקה מוקדמת של חשבונות הארנונה יכולה בהחלט להועיל, אך משלא נעשה הדבר, אין להרים ידיים ולומר נואש. מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום אשר יש בידו את הכלים לבחון את העובדות ההיסטוריות.
המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
