סקירת פסיקה לחודש נובמבר
מים
הפ (חי') 10538-07-10 גלי גיל מרכז לספורט ונופש בקרית מוצקין בע"מ נ' פלגי מוצקין בע"מ
בית המשפט נתבקש לתת פסק דין הצהרתי על פיו תאגיד המים מחויב להסכם שנחתם בין המבקשת לבין העירייה. בית המשפט דחה את התביעה וציין כי מטרת חוק תאגיד המים והביוב הינו להביא לשינוי במשק המים, כאשר בסיס החקיקה עומד על שני קווים מנחים: 1. עקרון האחדות- מנגנון אחיד וארצי אשר הוא בלבד מוסמך לקבוע את תעריפי המים לכלל הצרכנים בישראל, וכל תאגיד מים יהיה חייב לגבות על פי תעריפיו בלבד. 2. עקרון העלות הריאלית של מחירי מים המסופקים לצרכן. על פי אלו, הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים מהווה פגיעה בעיקרון השוויון בין המבקשת לבין צרכנים אחרים.
מקרקעין
בר"ם 1259/15 הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב נ' מגדלי בארי שלמה המלך בע"מ
המחלוקת בין הצדדים חלה על היטל השבחה שהטילה הוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב על המשיבה, עקב היתרים שניתנו מכוח שלוש תוכניות שחלות על הנכס. בית המשפט דחה את הבקשה וטען כי עקב המומחיות והמקצועיות הגבוהה של הטריבונלים שדנו בעניין זה בגלגוליו הקודמים, שמאית מכריעה, ועדת ערר ובית משפט לעניינים מנהליים, רשות הערעור מוגבלת רק למקרים בהם הבקשה מעלה שאלה משפטית רחבה החורגת מסמכות הצדדים. שאלה כזו הועלתה איך אינה בלב המחלוקת, ובית המשפט הקמא לא התייחס אליה על כן, אין מקום כי ערכאה זו תתייחס אליה לראשונה בגדר הבר"ע.
ארנונה
תא"מ (י-ם) 30244-06-12 עיריית ירושלים נ' מאיר מתתיהן
מדובר בשתי תובענות שאוחדו, שעניינן תביעות לתשלום חוב ארנונה בין השנים 2008-2011. בית המשפט פסק כי החוב לתשלום ארנונה מוטלת על "המחזיק בנכס", לפי חוק חוק ההסדרים (סעיף 8א'), כאשר בתביעה זו השאלה המרכזית הדורשת הכרעה היא מי מהצדדים נחשב ל"מחזיק בנכס". בנסיבות העניין נראה כי הנתבעת אמנם לא פינתה את חפציה מהדירה ובכך החזקה היא שלה, אך השארת החפצים נבעה עקב פחד ואיומיו של הנתבע. לכן יש לקבוע כי מי שהייתה לו הזיקה הקרובה ביותר לנכס בתקופת נשוא החוב הוא הנתבע אשר יכול היה לעשות שימוש בנכס כרצונו, ולצרכיו ועל כן הוא המחזיק בנכס לצורך תשלום הארנונה.
מקרקעין
ה"פ (מרכז) 58048-01-15 מפעלי התנור בע"מ נ' עפרות תבל בע"מ
בית המשפט קיבל תובענה להצהרת תוקפו של הסכם מכר מקרקעין בין המבקשת לבין המשיבים, עפרות תבל ויצחק בוקובזה 1, 2 בהתאמה וביטול הערת אזהרה לטובת משיבים 3, 4. ופסק: במצב דברים רגיל, העסקה הראשונה בזמן גוברת, אלא אם העסקה השניה עומדת בשלושה תנאים מצטברים: 1. השלמת רישום העסקה במרשם המקרקעין 2. מתן תמורה 3. תום לב עד למועד רישום העסקה. במקרה דנן, לא התקיימו שלושת התנאים המצטברים במלואם ולכן עדיפות תינתן לעסקה הראשונה בזמן, במסגרתה נמכרו המקרקעין למבקשת.
ארנונה
עמנ (ת"א) 41151-04-15 ג'נה תכשיטים בע"מ נ' עיריית ר"ג מנהלת הארנונה בעיריית רמת גן
עסק לעיצוב וייצור תכשיטים אשר מקום פעילותו נמצא במתחם הבורסה ברמת גן טוען לעניין סיווג נכסיו לצורך תשלום ארנונה. ויכוח הסיווג הינו האם יש לסווג את העסק כתעשייה או כמלאכה המסווגת בתעריף גבוה יותר. ועדת הערר דחתה את עררי המערערת אשר טוענת כי יש לסווגה כתעשייה. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע שהתערבותו נחוצה רק כאשר ועדת הערר לענייני ארנונה חורגת מגדר הסבירות או שההחלטה נגועה בשיקולים זרים ,ובמקרה לפנינו לא נראה כי הועדה חרגה מסמכותה. יחד עם זאת בית המשפט דן בפרשנות של בית מלאכה בעידן המודרני וההבדלים בין מלאכה ותעשייה בפעילות היצרנית והכלכלית.
ארנונה
עמנ (ב"ש) 63162-01-15 ישי בית און נ' תמרה קינן
המחלוקת העומדת בפנינו היא מיהו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכסים אשר עליהם חל תשלום שומת הארנונה. האם, המשיבה 1 ובעלה המנוח אשר היו הבעלים של הנכסים או שמא המערער 1, כונס נכסים שמונה למימוש שיעבוד שנרשם לטובת הבנק. לשיטתו של בית המשפט המבחן הוא מי בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכסים. בית המשפט חלק על דעתה של ועדת הערר ומצא כי המערער 1 אינו בעל הזיקה הקרובה ביותר וכי ועדת הערר התעלמה מראיות מהותיות שמוכיחות כי כונס הנכסים לא תפס שליטה בנכסים ולמעשה המשיבה 1 ובעלה המנוח הם אלו שהיו בעלי השליטה והזיקה.
מקרקעין
עתמ (י-ם) 32111-07-15 עמותת בית המדרש בית הכנסת תורת שלמה נ' עיריית ירושלים
בית המשפט החליט בהתאם להוראות סעיף 188 לפקודת העיריות, כי עירייה לא תוכל למכור מקרקעין, להחליפם או למשכנן מבלי לקבל את הסכמת רוב חברי המועצה וכמו כן לקבל את אישור שר הפנים או מי שמוסמך לכך. כמוכן, אין זו בסמכותו של בית המשפט זה לדון בעתירה נגד רשות מקומית הטעונה אישורו של שר הפנים. דין השגה על החלטת הרשות המקומית להתברר בבג"צ.
ארנונה
עמ"נ (חי') 31230-03-15 יונה אברך בע"מ נ' מנהל הארנונה של מועצה אזורית מטה אשר
בית המשפט דן בשאלת הסיווג, כיצד יש לסווג מבחינת ארנונה מיכלי דלק תת קרקעיים הנמצאים בתחנת דלק. האם הקרקע מעליהם תחויב כקרקע תפוסה בלבד או כמבנה בתחנת דלק. בית המשפט קבע כי הסיווג המתאים ביותר לפי צו הארנונה, פקודת הארנונה ודיני הארנונה הוא סיווג של "קרקע תפוסה", ללא חיוב המתקן התת קרקעי. לצורך כך בחן בית המשפט את סעיף 269 לפקודת העיריות המגדיר את שני הרכיבים הרלוונטיים ביניהם דרושה ההכרעה, בנין וקרקע תפוסה וקיבל את הערעור.
היטלים מים וביוב
עת"מ (מרכז) 4793-05-12 אורי גרוסמן נ' עיריית נס ציונה
בית המשפט לעניינים מנהלים דן וקיבל עתירה בחלקה בדבר מחלוקת הנוגעת לתשלומי אגרות, היטלי פיתוח והיטלי השבחה שנדרשו על ידי עיריית נס ציונה וקבע כי חיוב היטלי מים, ביוב ומכון טיהור בשם התאגיד שנדרשו על ידי העירייה, בוצעו בחוסר סמכות וזאת נוכח העובדה שתאגידי מים קיבלו סמכויות העירייה בכל הנוגע להתקנה ותפעול של מערכות ביוב. על כן מדובר הן על סמכות הטלת החיוב, סמכות הוצאת דרישת תשלום וכן סמכות גביית דרישות תשלום כאחד. לעניין היטלי סלילה ותיעול- הנוהל התקין מחייב את העירייה להוציא את דרישת התשלום קרוב ככול האפשר לביצוע העבודות בפועל ובהתאם להחיל את תעריפי ההיטלים כפי שחלו במועד ביצוע העבודות בפועל. אין זה אומר כי בחלוף הזמן ובהתעדכנות תעריפי ההיטלים עולה לכדי שיהוי בהוצאת דרישת התשלום ומחייב את ביטולה המוחלט. לעניין התחשיב של היטלי הסלילה והתיעול, מסקנותיו של מומחה בית המשפט מתקבלות. השימוש בנתוני הארנונה לחישוב השטחים בוצע על פי הנהלים המקובלים ויש לקבל את תחשיב המשיבות.
