צו עשה זמני יינתן רק במקרים חריגים וכאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת
למבקשת אין זכות קנויה להמיר את תשלום ההיטלים בערבות בנקאית, והמשיבה אינה חייבת לקבל ערבות כזו כנגד מתן האישור הדרוש למבקשת בקשר עם היתר הבנייה. תשלומי אגרות והיטלי פיתוח הם מקור תקציבי לפעילותה של המשיבה בנושאי תשתית והיא אינה יכולה לממן פעילות זו, שמטבעה היא עתירת הון, אלא כשבקופתה סכומים ששולמו לה ולא ערבויות – בנקאיות או אחרות – שהופקדו אצלה.
(עת"מ 35245-09-16 אנרגיה משולבת מתקדמת בע"מ נ' עיריית חדרה)
העירייה פעלה ברשלנות בעת חיוב וגביית חוב ארנונה. האמנם?
אין איסור גורף על חיוב רטרואקטיבי בארנונה, ובהקשר זה קיימים שיקולים ציבוריים כבדי משקל המצדיקים חיוב למפרע, אך הוא צריך להיעשות בסבירות. החלטת הרשות תהיה סבירה אם היא תאזן כראוי בין האינטרס הציבורי בגביית הארנונה ובין אינטרס ההסתמכות של הפרט. במקרה זה, השיקולים הציבוריים בגביית הארנונה ובתיקון רישומי העירייה גברו על אינטרס התובע.
(ת"א 25908-11-10 גבר נ' עיריית ירושלים)
השבת תשלומי ארנונה שנגבו ביתר, עקב החלת הנחת נכות רק על מחצית מנכס.
מן הראוי היה להוציא שני חיובים נפרדים לשני מחזיקים שונים ולחייב כל אחד מהמחזיקים על פי שטח יחידת הדיור שלו. כך לא נעשה. התובע המשיך להיות הרשום כמחזיק הנכס, וחויב על כלל שטחו של הנכס ולא רק על שטח יחידת הדיור בה התגורר. בנוסף, הנתבעת פיצלה את החיוב לשני חלקים שווים. ככל שהעילה לשינוי חיוב התובע הייתה פיצול פיזי בדירה, צריכה הייתה העירייה לחייב כל אחד מהמחזיקים על פי שטח היחידה בה הוא מתגורר.
(ת"ק 13932-02-16 חביב נ' עירית חולון)
