מאת עו"ד רויטל פלדמן
כולנו מכירים את הפיל הגדול הורוד שעומד במרכז החדר, כולם רואים אותו אבל אף אחד לא רוצה להתעמת איתו. כך גם נושא הארנונה, מין פיל ורוד כזה, שמא נאמר מפלצת, שלכאורה מתייחסים אליה ודנים בה, אך הלכה למעשה אף אחד לא הרים את הכפפה וערך טיפול שורש בנושא כאוב זה.
גם בית המשפט העליון קרא למחוקק לעשות סדר בדיני ארנונה עקב ריבוי המחלוקות בבתי המשפט ובועדות הערר. כב' השופט רובנשטיין: "על רשויות המדינה להכניס סדר בתחום שהתיקים בו הם "כמעין המתגבר"…יש צורך בהאחדה, פישוט, והבהרה ויפה שעה אחת קודם" כב' השופטת ארבל": "אני רואה מקום להסדרת הענין על ידי המחוקק ו/או מחוקק המשנה, על ידי יצירת הגדרות ברורות ומפורטות אשר יקבעו קריטריונים אחידים לכל סיווג".
בעשרים וחמש השנים האחרונות מונו מספר וועדות שהעלו הצעות שונות. האחרונה בהן היא "וועדת ברזילי" בראשותו של עו"ד (רו"ח) אודי ברזילי שהיה בעבר סגן נציב מס הכנסה. המלצות כל הוועדות נקברו במגירות.
והנה, שר הפנים החדש, מר סילבן שלום, הכריז כי בכוונתו לבצע רפורמה יסודית בארנונה במסגרתה תשונה שיטת חישוב הארנונה, כך שתהיה שיטה אחידה בכל הרשויות המקומיות.
כיום, יש לכל רשות מקומית צו מיסים משלה, בו היא קובעת את הסיווגים, התעריפים ושיטת המדידה הייחודית שלה. לכן, קיימים מצבים בהם נכסים זהים, יחויבו בסכומים שונים ברשויות מקומיות שונות. חלק מהפער נובע מכך שלכל רשות שיטת מדידה משלה, תעריפים שונים וכן סוגים שונים של פטורים והקלות.
מטרת הרפורמה לפי דברי השר שלום היא, להביא לצדק חברתי בכל שכבות האוכלוסיה ולכלל המגזרים. שכן, במצב הנהוג היום, קיימת אפליה בין האזרחים ברשויות השונות, חוסר אחידות והעדר יכולת השוואה בין הרשויות השונות.
בשלב ראשון של הרפורמה המתוכננת, יתאפשר לרשויות מקומיות שאינן נמצאת בתוכנית הבראה או התייעלות, להגיש בקשות לפיהן, לא יתווסף שיעור עדכון הארנונה השנתי, כולו או חלקו. זאת בתנאי שהבקשה תחול על כלל הנכסים שבתחום הרשות המקומית. בשנת 2016 יעמוד שיעור ההעלאה של התעריפים על 1.27%, על פי מנגנון "הטייס האוטומטי" הקבוע בתקנות. במסגרת רפורמה זו, יוכלו רשויות מקומיות לוותר על העלאה אוטומטית זו. יש לציין, כי מספר רשויות כבר הגדילו והודיעו, כי הן תנצלנה זכות זו ואין בכוונתן להעלות את תעריפי הארנונה בתחומן לשנת 2016 בשיעור המותר.
השלב השני של יוזמת השר יכלול מספר שינויים:
א. שיטת המדידה של שטחי מבנים שתהיה אחידה לכל הרשויות המקומיות. השיטות הקיימות היום הן רבות ומגוונות. לדוגמא, יש רשויות שמחשבות את שטח הקירות החיצוניים והפנימיים יחד עם חדרי המדרגות והמחסנים בחישוב השטח לצורך ארנונה. חלק מהרשויות כוללות רק את הקירות הפנימיים בחישוב השטח ויש רשויות שמחשבות רק את שטח הרצפה נטו, ללא הקירות. יש רשויות שנותנות הקלות למרתפים. טרם הוחלט איזה שיטת מדידה תאומץ.
ב. בשטח לחיוב לא ייכללו שטחים ציבוריים, ולא יחושבו בשטח הדירה שטחי עזר כגון: חדרי מדרגות, לובי, חדרי אשפה, חדרי מכונות, חדרי עגלות וכיוצ"ב.
ג. יצומצמו קבוצות האב של הסיווגים בתקנות ההסדרים.
על פי תקנות ההסדרים כיום יש 13 קבוצות סיווגים עיקריות (אב) עבור סוגי שימושים שונים, על בסיסן יצרו הרשויות אלפי תתי סיווגים המשתנים מרשות לרשות. בעירית ת"א הגיעו לכ – 2,000 תתי סיווגים. הדבר יוצר מחלוקות משפטיות רבות בין הרשויות לנישומים, דבר אשר גורם לעומס על ועדות הערר ובתי המשפט. בנוסף, השונות הרבה בתתי הסיווגים אינה מאפשרת השוואת עלויות פשוטה בין הרשויות המקומיות לצרכים שונים ובפרט לצורך קבלת החלטות בבקשה לאישור חריג. בכוונת שר הפנים לצמצם את מספר הסיווגים ע"י קביעת רשימת סיווגים סגורה ומחייבת שתוביל לאחידות וודאות.
ד. ביטול או צימצום והאחדה של הפטורים וההנחות.
יוזמה זו מבורכת, האם היא אכן תתבצע?
בתחילת שנת 2007 מונה עו"ד (רו"ח) אודי ברזילי ע"י שר הפנים דאז, רוני בר און, לעמוד בראש וועדה לבחינת שיטת הארנונה בישראל. המלצותיה הוצגו בפני כל שר פנים חדש וכל שר אוצר חדש, אך הן לא אומצו ולו חלקית.
האם כעת המפגש בין שר הפנים שלום ועו"ד (רו"ח) ברזילי יעשה את השינוי המיוחל?
מחד, זהו שינוי מבורך שימנע אפליה בין האזרחים, יביא לפשטות וודאות. הדבר אולי יצמצם את יכולת הרשויות להשתמש בשיעור הארנונה העסקית ככלי תחרותי למשיכת עסקים. ואף יפחית את המחלוקות בין הרשויות לאזרחים.
מאידך, החלטה זו תשפיע על הכנסות הרשויות המקומיות ועל הצורך בתקצוב נוסף שלהן ע"י משרד האוצר. בנוסף, החלטה זו מנוגדת למגמה של העברת סמכויות ואחריות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי וצפויים מאבקים קשים ביניהם על הרפורמה.
מניתוח פרטי היוזמה, נראה כי מדובר בחזון אחרית הימים של כל הוועדות שדנו בנושא בעשרים השנים האחרונות שעד כה לא התגשם.
יתכן, שהפעם זה יקרה כפי שקורה ברכבת התחתית בתל אביב, ויש לכך שני סימנים. ראשית, מי שמוביל זאת והתחייב על כך ציבורית הוא שר הפנים בעצמו, שהכיר בכך שמדובר בבעיה לאומית שפוגעת בכל אזרח במדינה. שנית, השר לא הקים עוד וועדה, אלא בוחן לצורך יישום את כל המלצות הוועדות הקודמות.
אזרחי ישראל מקווים לארנונה אחידה ושפויה. האם זה יקרה? באם בהזדמנות זו יתאפשר לרשויות רבות מקצה שיפורים של העלאות על גבו של האזרח? האם נטל הארנונה יפחת? ישאר על כנו? ימים יגידו!!!
המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
