האם ניתן להגיש השגה על ארנונה אחרי 90 יום מקבלת הדרישה?

על השגה, חייב מנהל הארנונה לענות תוך 60 יום ואם איחר בתשובתו מעל 60 יום, הטענה מתקבלת ללא שיקול דעת נוסף. בעע"מ 3440-12 קבע בית המשפט הלכה זו. זהו איזון הוגן, אך בפועל העירייה לא מתקנת את החיוב ביוזמתה ולכן, כדי לשנות את החיוב על בעל הנכס לפנות ביוזמתו ולדרוש זאת ובמידת הצורך להגיש עתירה.

 

בבר"מ 901-14 דן בית המשפט העליון בסמכות מנהל הארנונה לדון בהשגה שהוגשה אליו באיחור. בית המשפט קבע כי יש לו סמכות, אולם עליו לעשות זאת במתינות ובנסיבות מיוחדות בלבד.

ישנה טענה אחרת שהחוק מאפשר להעלות אותה בכל עת, והיא טענת "איני מחזיק כלל בנכס". אולם, לשם כך, יש לפנות לבית המשפט לקבלת רשות.

 

סוגיה זו שהגיעה פעמים רבות לבתי המשפט, נובעת מכך שמחזיק נכס שחדל להחזיק בנכס ממשיך להיות רשום כמחזיק. הרשות המקומית ממשיכה לחייב את המחזיק הרשום בספריה בארנונה והחוב צובר ריבית צמודה של 6% לשנה.

 

רק כאשר העירייה מפעילה הליכי גביה והוצאות לפועל נגד אותו אדם/גוף הרשום כמחזיק, הוא מתעורר ודורש ביטול החיוב מראשיתו. כאן, נאלץ הנתבע לשכור עו"ד ולנהל הליכים למניעת גביית החוב.

 

במסגרת עבודתנו, נתקלנו במקרים רבים, בהם ביטל בית המשפט את דרישת החוב של הרשות המקומית. נציין כי בתי המשפט לא רואים בעין יפה אי החלפת רישום מחזיקים בספרי העיריה, בהסתמך על אי הודעה של המחזיק לפי סעיפים 325 ו- 326 לפקודת העיריות, מבלי לבדוק את העובדות בנכס.

 

מאחר ומדובר בארנונה שנתית, הזכות להגיש השגה מתחדשת מידי שנה כשמקבלים את הדרישה החדשה. אולם, במקרים רבים בהם טיפלנו, הצלחנו להביא גם לתיקון החיובים בתוך אותה שנת מס גם אם לא הוגשו השגות במועד.

 

מחלקת המחקר בחברת "אראלים" שמסייעת לנו, מצליחה לאתר מידע היסטורי חשוב על נכסים, שעוזר לנו להוכיח התנהלות לא נכונה של העירייה שעולה כדי רשלנות, מצב, שיכול להביא להקטנת הארנונה באותה שנה גם אם ההשגה הוגשה באיחור  ואף להחזרים לשנים קודמות.

 

המסקנה שלנו היא שאין להתייאש גם במצב של איחור בהגשת השגה ולא הכל אבוד.