תארו לעצמכם שאתם בעלי מפעל/חברה באיירפורט סיטי הסמוך לשוהם, ומשלמים תשלום ארנונה נמוך במיוחד למ.א חבל מודיעין, ופתאום, ביום בהיר אחד, שר הפנים מחליט להעביר את כל שטח איירפורט סיטי לתחום שיפוטה של העיר לוד ובכך להגדיל לכם וכל המפעלים והחברות סביבתכם את תשלומי הארנונה, במיליוני שקלים. כיצד הייתם נוהגים ?
אירוע בבחינת "ברבור שחור" לכל גוף המשלם ארנונה, הוא החלטה של שר הפנים על שינוי גבולות שיפוט והעברת השטח בו נמצא הגוף המשלם, לתחום שיפוט של רשות שכנה. אירוע מעין זה גורם לעלייה של עשרות ואף מאות אחוזים בארנונה שישלם אותו גוף.
כידוע, הארנונה בישראל מחושבת באופן שונה מרשות לרשות. לכל רשות מקומית יש צו ארנונה משלה, עם כללים שונים לחיוב, הן לגבי שיטת מדידה וחישוב השטחים והן לגבי הסיווגים והתעריפים. בנוסף, על פי תקנות ההסדרים, לרשות ,סמכות להטיל ארנונה שונה מהאמור בצו הארנונה, על נכסים בשטח שעבר לתחום שיפוטה, באישור הפנים והאוצר.
גופים כלכליים המתכננים תקציב ותחזית הוצאות, מתבססים על צווי הארנונה, המפורסמים מראש, של הרשות המקומית בה הם נמצאים, ועל דיני הקפאת הארנונה. מסתבר שלא תמיד אכן ניתן לתכנן מראש תחזית ארנונה ארוכת טווח, שכן הדברים ניתנים ל"משחק" ע"י הרשויות המקומיות.
בעשורים האחרונים התפתחו אזורי תעסוקה ומסחר בשטחים חקלאיים הסמוכים לערים, ונמצאים בתחום שיפוטן של מועצות אזוריות, שלהן שטחים נרחבים מצד אחד וכמות אוכלוסייה מועטה יחסית ותעריפי ארנונה נמוכים מצד שני.
אזורים אלו משכו אליהם חברות גדולות ועסקים רבים, גם מתוך הערים הסמוכות ויצרו הכנסות גבוהות מארנונה אצל המועצות האזוריות.
ראשי הערים שראו עצמן נפגעות מבריחת העסקים מתחומן, פנו לשר הפנים ודרשו חלוקת משאבים מאוזנת יותר מול המועצות האזוריות הללו. הן דרשו לשנות את תחומי השיפוט ולצרף לתחומן את אזורי התעסוקה החדשים כדי שהארנונה תשולם להן. משרד הפנים בדר"כ נעתר לבקשותיהם.
דוגמא לכך קרתה במפעלי הפוספטים במישור רותם הסמוך לדימונה והכור האטומי שמזוהה עם העיר דימונה. במקרה זה שר הפנים החליט להעביר את שטחיהם לתחום שיפוטן של דימונה וירוחם ובכך הוגדלו תשלומי הארנונה של המפעלים במיליוני שקלים, במקום תשלום נמוך יותר למ.א. תמר.
מקרה דומה הוא בשטח עיר הבה"דים. צה"ל צפוי לשלם ארנונה גבוהה לעיר ירוחם לעומת התחזית בעת התכנון וזאת לאור החלטת שר הפנים ששינה את תחום השיפוט, אף שמלכתחילה היא הייתה צפויה להיות נמוכה בהתאם לצו הארנונה של מ.א. רמת נגב.
מועצות אזוריות וערים סמוכות שראו את הנולד, חסכו מאבקים ביניהן, חברו יחדיו ותוך הסכמה מראש לחלוקת הארנונה ביניהן ,הסכימו להעברת שטחים לתחום שיפוט הערים, תוך הסכמה על פיתוח משותף של אזור התעסוקה וחלוקת הארנונה הנגבית ביניהן. כך לדוגמא, במתחם אינטל וסביבתו מחולקת הארנונה בין שלוש רשויות: יואב, שפיר וקריית גת והארנונה נגבית לפי תעריפי קרית גת. ובדומה גם בצ.ח.ר בגליל הארנונה מחולקת בין ארבע רשויות: צפת, חצור, ראש פינה וטובא זנגריה,והארנונה נגבית לפי תעריפי ראש פינה..
קפיצה אדירה בחיוב הארנונה של כל גוף כלכלי תוך שנה, מבלי שחל כל שינוי בגודל ושימוש בנכסי המקרקעין שלו, מהווה מכה קשה, הפוגעת בתחזיות ההוצאות ויכולה לגרום לו נזק כבד מאוד.
השאלה שעולה: האם דיני הקפאת הארנונה שחלים במשק תקפים במקרה כזה והעלאה חריגה זו אסורה ?
שאלה זו הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון, שקבע בעע"מ 8223/07, שהעלאת הארנונה עקב שינוי תחום שיפוט, אינה מהווה חריגה על פי דיני ההקפאה וכי על גופים כלכליים לקחת זאת בחשבון.
הפתרון הראוי טמון, בהסדרת חיובי הארנונה העתידיים של שטחים המועברים בין רשויות במסגרת ההליך של ועדת הגבולות טרם חתימתו ואישורו של שר הפנים.
לגישתי, בעת פרסום הודעת משרד הפנים על הקמת ועדת גבולות, חייב משרד הפנים להורות לרשויות הנוגעות בדבר ,להודיע בכתב לבעלי הנכסים בשטחים שמיועדים להעברה, ולאפשר מינוי נציג מטעמם בוועדת הגבולות, אשר יציג את ההשלכות האפשריות על בעלי הנכסים ואף לעגן זאת בתקנות.
מנהלי החברות מצידם, צריכים לעקוב אחר הפרסומים של משרד הפנים על הקמת ועדות הגבולות. להתארגן, להיות מעורבים בתהליך של שינוי הגבולות, ובכך לנסות למנוע אותו או לאפשר צמצום הנזק שהוא טומן בחובו, ואף לערב גורם מקצועי חיצוני שילווה אותם בנושא.
המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
